זה היה השכם עם שחר,

הערפל טרם התפוגג מעל הים

במרחק עמדה דמות,

משליכה גופים שונים לעבר המים

הלכתי לאורך החוף שלאחר השפל,

מתבונן בערמות הרבות של כוכבי הים המפוזרים בכל מקום.

הגאות סחפה אותם לחוף,

ובבוא השפל הם נשארו שם

מפוזרים, חסרי אונים.

כשהשמש תעלה הם עלולים להתייבש ולמות.

בהתקרבי אל הזר,

יכולתי להבחין, שהגופים שהוא משליך שוב ושוב למים,

הם כוכבי הים הקטנים.

עינינו נפגשו.

"האם אתה באמת חושב שאתה יכול להועיל, להציל?

יש הרי מיליונים של כוכבי ים מפוזרים פה, סביב,

אתה יכול להציל כל כך מעטים… האם זה באמת מועיל?

האם זה בכלל משנה?"

הוא התכופף שוב,

ובהרימו כוכב ים קטן נוסף,

התבונן בו בריכוז רב ואז ענה לי:

"זה משנה לכוכב ים זה…"